On the Issue of Respiration Machine
Hospital practices and Halachic rullings
על שאלת התחברות למכונת הנשמה
נהלים בבתי חולים ופסקי הלכה

The following is an account of what I have learned about treatment of dying patients.
Very far from being an expert, I share my brief experience for the benefit of those who may be interested. Thinking ahead of this delicate issue may help overcome potential agonies. My information is based on talks with doctors in the hospital, where I spent with my mother her last ten days and nights.
I also relate bits of information I found on the web about rullings of Halacha on this issue.

My mother Zipporah expressed, on many occasions through the years, her deep reservation from the use of respiration machine to artificially prolong life of dying patients who are very old and hopelessly ill.

Thankfully, my mother was spared of such predicament. She passed away peacefully, her mind clear till her last day. But, when we were at the hospital the last time, we both were very much concerned about this question and talked about it.

If a patient is very old and ill, doctors, at least those I have spoken with, are prepared, upon request, to change the patient's treatment to what might be called "a hospice mode". That is to say, stop all medication except pain killers.

A clear request must specify to avoid connecting to respiration machine, or artificial nourhshment through the nose ("Zonda").

In such cases, only liquid infusion is given to the veins, with tranquilizers if necessary, and a regular oxigen mask is given to assist self breathing.

The request must come from the patient or, if incapacitated, from a recognized next of kin, or guardian. There is no need for oficial power of attorney or any written documents.
It is absolutely necessary to talk to the doctors beforehand. The order is then noted and all nurses in all shifts are notified. Otherwise, once connected, it is a dismal business to try to reverse that.



המידע שלהלן מיועד למי שמעוניין בשאלה של הארכת חיים של חולה אנוש, מה מקובל בבתי חולים, באיזו מידה הדבר תלוי ברצון החולה או נציגיו, וכן מהי גישת ההלכה

אני רחוק מלהיות מומחה בנושא זה, וכל ידיעתי מבוססת על עשרת הימים והלילות האחרונים בחיי אימי שבהם שהינו יחד בבית חולים
וכמה דיונים תורניים ופסיקות הלכה שמצאתי ברשת

אמי צפורה הביעה כמה וכמה פעמים, לאורך שנים רבות, הסתייגות עמוקה מחיבור למכונת הנשמה לצורך הארכה מלאכותית של חיי חולים ישישים או חסרי תקווה הנוטים למות

תודה לאל, הנושא לא הגיע לידי מבחן במקרה שלה. אימי נפטרה בשלווה, דעתה צלולה עד ליומה האחרון. אבל בעת שהותנו בבית החולים בפעם האחרונה, הנושא העסיק את שנינו מאוד

... המשך יבוא, ובינתיים יש עוד קצת מידע כאן באנגלית






                    Zipporah Roggin-Twersky     צפורה טברסקי - רוגין

David at Tavron.com, photo album


          web page authored by David Twersky   davidtwer@hotmail.com     www.tavron.com